לא קל להיות הבוס של גמזו

יעל גרמן חיפשה מנכ"ל שיוציא לפועל את ההחלטות שלה, וקיבלה את רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, באריזה כוללת של מנהל עצמאי, דעתן ואוטונומי.
לעיתים מנהלים נתקלים בעובדים ומנהלים שקשה לנהלם מהסיבה הפשוטה – הם לא מזהים את מקורות ההנעה של העובדים שלהם.
בדיוק אותם מניעים שמסייעים לו לייצר הצלחה כמו הישגיות, כח ואוטונומיה, עומדים למנהל לרועץ. ובעיקר במקרים בהם מדובר במנהל ריכוזי שרוצה שהכל יעבור דרכו, ואינו מצליח לשחרר את החבל. מנהל אשר חייב להגיד את המילה האחרונה.

אז למה נוצר קושי? למה לא קל לנהל עובד זה?
עובד כמו רוני גמזו הוא בעל מקור הנעה פנימי, יש לו מחולל הנעה שאינו תלוי באחרים ותמיד יש לו את הרצון והיכולת לרוץ קדימה, להיות מעורב, לחשוב ולהשפיע. לרוב הוא יהיה עסוק בעשייה; וכן, גם לפעמים יסחוב את הפוקוס אליו (על חשבון המנהל שלו). אם כך, יש להתאים את אופן הניהול מולו ולאפשר לו לבוא לידי ביטוי, אחרת מלכתחילה אין לקבלו למשרה זו. משום כך הכתובת על עזיבתו של גמזו הייתה כתובה על הקיר.

אם יעל גרמן הייתה צופה ביחידת הנעת עובדים ב-PROSO, לבטח זה לא היה קורה… לכתבה המלאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s