4 פרקטיקות לאסטרטגיית למידה ופיתוח ריספונסיבית

מה קרה?

האתגר המרכזי של מחלקות L&D הוא לייצר סינכוניזציה מדוייקת יותר בין הפיתוח העסקי ובין הלמידה הנדרשת על מנת לתמוך בהאצה ולהוביל אותה. שהפרמטר המשפיע ביותר הוא מהירות. איך עוזרים ללמידה להיות רלוונטית ורספונסיבית, מהירות תגובה "מטריקס" סטייל -כשהמתח המרכזי הוא "צריך כבר ליישם, אבל שכה יהיה לי טוב, אין לי מספיק משאבי למידה זמינים".

הקונספציה!

צוות L&D ריספונסיבי מתמקד בצרכי הלומד וממקסם את ההזדמנויות ללמידה באופן הטבעי ביותר (מבלי שהלומד מרגיש שהוא לומד – זה לא הזייה, יש לנו פוסט על זה), לעצב את הלמידה במנות קטנות ולערב את הלומד דרך בקשת פידבק ושיתוף ידע מתמיד.

המיסקונספציה!

לחשוב שהקונספציה היא לא נכונה.

מה עושים?

תגובה מהירה היא תוצאה של טקטיקה המבטיחה שהלמידה תהיה שם  At the point of need ומתקשרת ישירות לתוצאות העסקיות.

איך עושים? – הטקטיקות המרכזיות הן:

1. לייצר פלטפורמות שיח – בצורה של קהילות לומדות (סביב פרקטיקות או פתרון בעיות) , או כלים כמו צ'אט ארגוני, פורומים. (לדוגמה: SLACK)
2. תקשורת קלה – לעודד שיתוף מידע מהיר על בסיס טכנולוגיות זמינות – Google Docs, Dropbox, או שילוב אלמנטים של שיתוף קהל (Audience response) להגביר מעורבות של הפרט בדיונים מהותיים שמתנהלים בארגון.
3. למידה מקוסטמת – זיהוי פערים במיומנויות באמצעים טכנולוגיים. יותר ויותר צוותי L&D שאובחנו כריספונסיביים במידה גבוהה, 46% ליתר דיוק, עושים שימוש במערכות למידה שתומכות בשיפור מיומנויות הניהול. 52% משתמשים בכלי אבחון דיגיטליים, ו-67% יש תכניות פיתוח אישיות לעובדים.
4. טכנולוגיות מוצלחות להפצת תוכן – התוכן חשוב, לא פחות חשוב הוא איך אורזים אותו – פלטפורמת ההגשה, נגישות וזמינות שלה, נוחות השימוש. וכמובן צורת ההגשה – וידאו, למידת מיקרו – ותופתעו לגלות ש-80% מהעובדים מוכנים לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת לייצר למידת עמיתים ולשתף ידע. מה שמחזק את המעורבות ואת החשיבות של למידה מקוסטמת.

 

"לא קל, אבל יותר קשה זה להסתדר בלי"
(אני, רגע לפני שטיפת כלים).

מבוסס על מחקר מאת Towards Maturity