רוב הארגונים שאנחנו מכירים היום, מכנים את עצמם "מוכווני אנשים". אז איך זה שהרווארד מצאו שכמעט 70% מהמנהלים מצהירים שהם מרגישים חוסר נוחות לתקשר עם העובדים שלהם?
לפי סת' גודין (סופר, מרצה ובלוגר על) אולי הנתון הזה מתחיל להסביר, את העובדה שארגונים דומים, הדורשים את אותם כישורי בסיס לאותם תפקידים, מגיעים למדרגות שונות לחלוטין כשמדברים על תוצאות מדידות?
מה אם… מה שאנחנו קוראים לו "כישורי הבסיס", אותם כישורים שאנחנו רוצים לאתר בגיוס ובהדרכת עובדים, הם למעשה "כישורים הכרחיים". כמו דיפלומות (או מה שאנחנו מצפים מבעליהן), יכולות תכנות, ניהול מערכות, ניתוח דוחות, אנגלית כשפת אם, ואפילו מכירות.
כשאת כישורי הבסיס החשובים באמת אנחנו נכשלים להמשיג, לאתר, ללמד ולתחזק?
כן, נו, מה שאנחנו מכנים – "מיומנויות רכות".
לפטר עובד על בסיס טעות בקוד. זה קורה כל הזמן. אבל בשביל לפטר על גישה שלילית – זה כבר דורש חשיבה יצירתית. בעיקר אם הוא או היא טובים בקוד, או בכל דבר מדיד אחר. ומבלי להתחשב בכלל בעובדה שקוד לא נכון אפשר לאתר ולתקן, אבל את הנזק של מירמור הצוות – כמעט בלתי אפשרי להשיב לאחור.
שכנענו את עצמנו שעיצוב גרפי אפשר ללמד, אבל ויתרנו על התענוג לנסות ללמד "התמודדות עם כישלון".
לכנות אותן בשם "מיומנויות רכות", זה כדי שנוכל להתחמק מלקחת עליהן אחריות. כדי שלא נאלץ להתייחס אליהן באמת, ואז זה יאלץ אותנו להיות "אישיים" ולא אובייקטיביים.
תרבות אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר. תמיד.
אבל האמת היא, ש"מיומנויות הכרחיות", לא יביאו לנו את הסחורה. אנחנו צריכים את הרכות האלה, שיהיו על השולחן, שיהיו בפרונט.
אז אם כבר, בואו נקרא להן אחרת. "מיומנויות ליבה". כי הן הלב של העשייה. כי הכל מושתת עליהן.
ואז דמיינו את העובד/ת הבא/ה: רזומה מפואר, שמראה ניסיון, עקביות, הכשרה.
ועכשיו נוסיף לזה: כריזמה, כוח הנעה פנימי, פוקוס, מעורר השראה באחרים, סבלנות והכלה ומוכוון מטרה. מה יהיה האימפקט של עובד כזה בצוות?
הנה דוגמאות ל- 4 מיומנויות ליבה ששוות הרבה כסף, ואנחנו צריכים ללמוד איך לאתר אותן ולעבוד עליהן:
- שליטה עצמית – כשהחלטת שמשהו הוא מספיק חשוב, איך תהפוך/י אותו למנוהל לטווח רחוק, ולהתגבר על הסחות הדעת בדרך?
- פרודוקטיביות – האם יש לך את היכולת להשתמש בתובנות ובמחויבות שלך כדי להניע דברים קדימה?
- תבונה – האם יצרת או רגיל/ה לייצר תובנות שאי אפשר לכתוב אותן בספר הוראות או בנוהל?
- הבחנה – היכולת לשים לב לדברים שאחרים מפספסים?